Exodus
שמות
Tanach with Text Only
http://www.tanach.us/Tanach.xml

שמות



Chapter 1

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
ראובן שמעון לוי ויהודה
יששכר זבולן ובנימן
דן ונפתלי גד ואשר
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון

Chapter 2

וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר
ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו
ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה
ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה
ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד
ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד
ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו
ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו
ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו
ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר
ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן
ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם
ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום
ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן
ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם
ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה
ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה
וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים

Chapter 3

ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה
וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה
וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא
ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים
ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו
וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים
ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם
ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם
ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר
לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה
ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם
ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם
ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים

Chapter 4

ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה
ויאמר אליו יהוה מזה [מה ] [זה] בידך ויאמר מטה
ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג
ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו
והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון
והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת
ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי
ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו
ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון
ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת
וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום
ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו
ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם
ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל
ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך
ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת
ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם
ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו

Chapter 5

ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם
ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר
ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום
ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה
ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו
ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה
ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו
וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך

Chapter 6

ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה
וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי
לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה
וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
וידבר יהוה אל משה לאמר
בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו
וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים
אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן
ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון
ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה
בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם
ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה
ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם
ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה
ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי
ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי
ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם
הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם
הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן
ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים
וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך
ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה

Chapter 7

ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים
ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים
וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם
ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין
ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן
וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם
ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם
לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים
ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם
והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים
ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת
ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר
וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר
ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך
ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים

Chapter 8

ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים
ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים
ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים
ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה
ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה
ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו
וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה
ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת
ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ
וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים
ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים
ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה
ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני
כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה
ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב
ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי
ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה
ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם

Chapter 9

ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ
ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים
ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה
ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ
כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה
ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו
הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים
ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי
ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד
וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה
ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה
וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה

Chapter 10

ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני
כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך
וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה
ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו
ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה
ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד
ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה
ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל
ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך
ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות
ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך

Chapter 11

ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב
ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם
ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים
ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה
והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל
וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף
ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים
ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו

Chapter 12

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית
ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה
שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים
ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי
וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם
בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב
שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף
ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת
והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם
גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם
ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת
ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים
ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו
תושב ושכיר לא יאכל בו
בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו
כל עדת ישראל יעשו אתו
וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם

Chapter 13

וידבר יהוה אל משה לאמר
קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
היום אתם יצאים בחדש האביב
והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה
מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים
ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה
והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה
וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה
והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים
ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה
ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים
ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם
ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר
ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם

Chapter 14

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים
ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן
ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו
ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו
ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו
ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה
וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן
ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה
ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים
הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר
ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם
יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון
ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה
ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו
וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו
ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה
ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם
וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים
ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים
ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים
ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו
ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים
וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד
ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם
ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים
וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו

Chapter 15

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
יהוה איש מלחמה יהוה שמו
מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף
תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן
ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים
אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא
נטית ימינך תבלעמו ארץ
נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך
שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת
אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית
תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך
יהוה ימלך לעלם ועד
כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת
ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
וילנו העם על משה לאמר מה נשתה
ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך
ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים

Chapter 16

ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
וילינו [וילונו] כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר
ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב
ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא
והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום
ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו [תלינו] עלינו
ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה
ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן
וידבר יהוה אל משה לאמר
שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ
ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו
ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר
ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה
וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס
ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה
ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר
ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה
ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו
ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו
ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי
וישבתו העם ביום השבעי
ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש
ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים
ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת
ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען
והעמר עשרית האיפה הוא

Chapter 17

ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם
וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה
ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא
ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני
ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת
הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין
ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב
ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים
ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר

Chapter 18

וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים
ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה
ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים
ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה
ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה
ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים
ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים
עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים
ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב
וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב
ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים
כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו
ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה
נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך
עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים
והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון
ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת
ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך
אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום
וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר
ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת
ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם
וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו

Chapter 19

בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר
ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי
ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל
ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה
ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה
ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה
ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני
והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת
לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר
וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם
ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה
ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה
ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד
ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול
וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה
ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב
וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה
ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו
ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם
וירד משה אל העם ויאמר אלהם

Chapter 20

וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר
אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני
לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ
לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי
ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי
לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא
זכור את יום השבת לקדשו
ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך
ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך
כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו
כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך
לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שקר
לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך
וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק
ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות
ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו
ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים
ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם
לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם
מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך
ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה
ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו

Chapter 21

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם
אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו
ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי
והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם
וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
אם רעה בעיני אדניה אשר לא [לו] יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה
ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה
אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע
ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף
מכה איש ומת מות יומת
ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה
וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
ומכה אביו ואמו מות יומת
וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
ומקלל אביו ואמו מות יומת
וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב
אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם
אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים
ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש
עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל
כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו
ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי
ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת
אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו
או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו
אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל
וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור
בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו
וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון
או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו
כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה

Chapter 22

אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים
אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו
אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם
כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה [בעירו] ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה
כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים
אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה
שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם
ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו
אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם
אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו
וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת
מכשפה לא תחיה
כל שכב עם בהמה מות יומת
זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים
כל אלמנה ויתום לא תענון
אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים
אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך
אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו
כי הוא כסותה [כסותו] לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני
אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר
מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי
כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי
ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו

Chapter 23

לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס
לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת
ודל לא תהדר בריבו
כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו
כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
לא תטה משפט אבינך בריבו
מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע
ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים
וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים
ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה
והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך
ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר
ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך
שלש רגלים תחג לי בשנה
את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם
וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה
שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה
לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר
ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי
השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו
כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך
כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו
לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם
ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך
לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא
את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף
ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך
לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה
מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ
ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך
לא תכרת להם ולאלהיהם ברית
לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש

Chapter 24

ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק
ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו
ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה
ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל
וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים
ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע
ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה
ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל
ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר
ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו
ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם
ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים
ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם
ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר
וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן
ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל
ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה

Chapter 25

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי
וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת
ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים
שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו
ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב
ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית
ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב
והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם
בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו
ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך
ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת
ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו
והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים
ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך
ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל
ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב
ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב
ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן
ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן
ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם
ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד
ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו
וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני
שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה
ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה
וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה
כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור
ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה
ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור
ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה
וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר

Chapter 26

ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם
ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת
חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה
ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה
ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד
ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם
ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת
וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל
ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית
ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד
וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן
והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו
ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים
עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן
ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה
וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו
ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש
וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים
ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים
ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו
והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד
וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה
והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה
ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב
והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר
ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים
ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף
ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים
ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים
ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון
ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם
ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת

Chapter 27

ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו
ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת
ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת
ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו
ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח
ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת
והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו
נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו
ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת
ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו [ועמודיו] עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה
ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה
כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת
ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת
לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל

Chapter 28

ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן
ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת
ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי
ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי
והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש
ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב
שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר
וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל
ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם
מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם
ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן
ועשית משבצת זהב
ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת
ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו
רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו
ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
והטור השני נפך ספיר ויהלם
והטור השלישי לשם שבו ואחלמה
והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם
והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט
ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור
ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן
ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן
ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו
ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה
ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד
וירכסו את החשן מטבעתו [מטבעתיו] אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד
ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד
ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד
ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת
והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע
ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב
פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב
והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות
ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה
ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה
והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה
ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם
ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת
והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי
ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו
והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו

Chapter 29

וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם
ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם
ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם
ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים
ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד
ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת
ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו
ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת
וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו
והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר
ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד
ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח
ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה
ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא
ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל
ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב
ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו
והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא
ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל
ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב
ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו
ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא
וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה
ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה
ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה
ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה
וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו
והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה
ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם
שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש
ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש
ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד
ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם
ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא
ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם
ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו
שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש
וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד
את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד
ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה
עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם
ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי
וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי
ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים
וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם

Chapter 30

ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו
אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו
וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב
ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה
ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב
ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה
והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה
ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם
לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו
וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה
וידבר יהוה אל משה לאמר
כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם
זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה
כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה
העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם
ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים
ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם
בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה
ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם
וידבר יהוה אל משה לאמר
ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים
וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין
ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה
ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת
ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת
ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו
וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש
ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי
ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם
על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם
איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו
ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה
ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש
ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם
והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה
איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו

Chapter 31

וידבר יהוה אל משה לאמר
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה
ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה
לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת
ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה
ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך
את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל
ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת
ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו
ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו
ויאמר יהוה אל משה לאמר
ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה
ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם
ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש
ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים

Chapter 32

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי
ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן
ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר
וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק
וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא
ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול
ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה
למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך
זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם
וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו
ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים
והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת
וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה
ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע
ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו [מידיו] את הלחת וישבר אתם תחת ההר
ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל
ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה
ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא
ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה
וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם
ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי
ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו
ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש
ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה
ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם
וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב
ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת
ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי
ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם
ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן

Chapter 33

וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי
אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך
וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו
ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך
ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה
והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה
והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה
וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו
ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל
ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני
ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה
ויאמר פני ילכו והנחתי לך
ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה
ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה
ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם
ויאמר הראני נא את כבדך
ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי
ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור
והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי
והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו

Chapter 34

ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת
והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר
ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא
ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים
וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה
ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת
נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים
וימהר משה ויקד ארצה וישתחו
ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו
ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך
שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי
השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך
כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון
כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא
פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו
ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן
אלהי מסכה לא תעשה לך
את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים
כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה
ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת
וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה
שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל
כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה
לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח
ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל
ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים
ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו
וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו
ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם
ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני
ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה
ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה
וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו

Chapter 35

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת
לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת
ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת
ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים
ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן
וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה
את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו
את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך
את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים
ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור
ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן
את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו
את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר
את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם
את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה
ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש
ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה
וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו
כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו
וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש
וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים
והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן
ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים
כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה
וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה
ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת
ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת
ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן
מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת

Chapter 36

ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה
ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה
ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים
ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה
ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא
והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר
ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם
ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת
ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת
ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת
ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד
ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם
ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת
ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד
ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית
ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד
ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים
עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן
ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה
וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו
ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים
וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים
ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים
והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת
והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד
ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת
וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה
ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה
ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב
ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים
ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף
ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם
ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת

Chapter 37

ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב
ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית
ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב
ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן
ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת
כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו [קצותיו]
ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים
ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב
ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב
ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן
ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן
ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור
ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו
וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני
שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה
ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה
וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה
כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור
ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור
ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה
ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו
ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב
ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם
ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב
ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח

Chapter 38

ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו
ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת
ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת
ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו
ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים
ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת
ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו
ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד
ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה
עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף
ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף
ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה
ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
כל קלעי החצר סביב שש משזר
והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר
ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר
ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף
וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת
אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן
ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה
ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש
כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש
וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש
בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן
ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם
ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל
ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח
ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב

Chapter 39

ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה
ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב
כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו [קצותיו] חבר
וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה
ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל
וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול
וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
והטור השני נפך ספיר ויהלם
והטור השלישי לשם שבו ואחלמה
והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם
והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט
ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור
ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן
ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן
ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו
ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה
ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד
וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה
ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת
ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע
ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר
ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים
פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה
ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו
ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר
ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה
ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה
ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה
ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו
ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו [בריחיו] ועמדיו ואדניו
ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך
את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת
את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים
את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור
ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל
את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו
את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד
את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה
וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה

Chapter 40

וידבר יהוה אל משה לאמר
ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד
ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת
והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה
ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן
ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד
ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים
ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר
ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש
ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים
ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו
והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים
והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי
ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת
ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם
ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה
ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן
ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו
ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה
ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה
ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה
ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת
ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה
וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה
ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה
וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת
ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה
וישם את מסך הפתח למשכן
ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה
וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה
ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם
בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה
ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה
ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן
ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן
ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם
ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו
כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם